צעדים ראשונים בקיטו · 6 דק׳ קריאה

מה זה קיטו?

מה זה קיטו ואיך עובד קטוזיס? מה אוכלים, יתרונות וחסרונות, מה אומר המחקר ולמי הדיאטה לא מתאימה.

קיטו, או דיאטה קטוגנית, היא תזונה דלה מאוד בפחמימות ועשירה בשומן, עם כמות מתונה של חלבון. כשמפחיתים מאוד פחמימות, הגוף עובר להפיק חלק גדול מהאנרגיה שלו משומן ומגופי קטו, מצב שנקרא קטוזיס. במאמר תמצאו מה אוכלים בקיטו, מה היתרונות והחסרונות ומה אומר המחקר.

אותיות המילה קיטו על משטח לבן
קיטו, זה כל הקסם.

מה זה קיטו?

הדיאטה הקטוגנית היא תזונה כמעט ללא פחמימות, עם דגש על שומן, חלבון בכמות מתונה וירקות דלי פחמימות.

הדיאטה צברה תאוצה בשנים האחרונות, אבל היא פותחה לפני כמאה שנה ככלי טיפולי באפילפסיה. כיום משתמשים בה גם לירידה במשקל, במסגרת איזון סוכרת מסוג 2 ובקרב ספורטאים מסוימים.

מי שעובר לתזונה קטוגנית מוציא מהתפריט מזונות כמו לחם, דגנים, רוב הפירות, קטניות וירקות עמילניים, ונשאר עם בשר, דגים, ביצים, גבינות, ירקות דלי פחמימות (בעיקר ירוקים) ומקורות שומן.

מה זה קטוזיס?

בדרך כלל הגוף משתמש בגלוקוז, שמגיע בעיקר מפחמימות, כמקור האנרגיה המרכזי. כשצריכת הפחמימות יורדת מאוד ומאגרי הגליקוגן (מאגרי הפחמימות בכבד ובשרירים) מתרוקנים, הכבד מתחיל לפרק יותר שומן ולייצר ממנו חומרים שנקראים גופי קטו (קטונים). רקמות רבות בגוף, ובהן המוח, יכולות להשתמש בהם כמקור אנרגיה. המצב הזה נקרא קטוזיס.

כל עוד צריכת הפחמימות נשארת נמוכה, הגוף ממשיך להשתמש בשומן ובגופי קטו כמקור אנרגיה מרכזי.

איך נכנסים לקטוזיס?

אצל רוב האנשים המעבר לוקח כמה ימים של צריכת פחמימות נמוכה מאוד, אבל הקצב משתנה מאדם לאדם. בתקופה הזו ייתכנו תופעות כמו כאבי ראש, עייפות, עצירות וקושי להתרכז, שנקראות לפעמים “שפעת הקיטו”. אצל רבים הן חולפות בתוך כמה ימים עד שבועות. שתייה מספקת והקפדה על מלחים יכולות לעזור. אם התופעות קשות או נמשכות, פנו לרופא.

כמה פחמימות מותר לאכול ועדיין להישאר בקטוזיס?

ההנחיה המקובלת היא בדרך כלל בין 20 ל-50 גרם פחמימות ביום, אבל הסף משתנה מאדם לאדם.

זו כמות קטנה מאוד. לשם השוואה, בתזונה רגילה פחמימות מהוות בדרך כלל כמחצית מהקלוריות היומיות.

מה אוכלים בקיטו?

רוב התפריט בנוי משומן, חלבון וירקות:

  • חלבון: ביצים, דגים, בשר, עוף וגבינות.
  • שומנים: שמן זית, חמאה, טחינה, זיתים, אבוקדו, אגוזים וגרעינים.
  • ירקות: מלפפון, סלרי, תרד, קישוא, פטריות, חסה ועוד.
אישה מחזיקה אבוקדו
אבוקדו הוא מנת שומן מצוינת ולכן פופולרי בתפריטים קטוגני.

מה החסרונות של תזונה קטוגנית?

  1. תופעות לוואי בהתחלה: עייפות וחולשה, ריח אצטון מהפה, בחילות, עצירות ועוד. לא כולם חווים אותן, ובדרך כלל הן חולפות בתוך ימים עד שבועות.
  2. הגבלה משמעותית: כדי להישאר בקטוזיס צריך לוותר כמעט לגמרי על פסטה, לחם, תפוחי אדמה, רוב הפירות, ממתקים וחלק מהירקות.
  3. פחות ספונטניות, יותר תכנון: אפשרויות המזון מצטמצמות, וחריגה מכמות הפחמימות עלולה להוציא מקטוזיס. לכן תכנון ארוחות מראש חשוב להצלחה.
  4. אבנים בכליות: זו תופעה לא שכיחה, אבל הסיכון לה עולה בתזונה קטוגנית, במיוחד בשימוש ארוך טווח. אנשים עם מחלת כליות או היסטוריה של אבנים צריכים להתייעץ עם רופא לפני שמתחילים.
  5. חוסרים תזונתיים: הגוף עלול לסבול ממחסור בוויטמינים ובמינרלים מסוימים, והדבר עלול להתבטא בעייפות, בכאבי ראש ואף בנשירת שיער. מומלץ לבצע בדיקות דם תקופתיות, בתדירות שהרופא ימליץ.
  6. שינויים בשומנים בדם: אצל חלק מהאנשים רמת הכולסטרול ה”רע” (LDL) עולה בתזונה קטוגנית, ולכן חשוב לעקוב אחר המדדים.

מה ההבדל בין קיטו לפליאו?

אנשים נוטים להתבלבל בין דיאטת פליאו לדיאטת קיטו.

פליאו, שנקראת גם “דיאטת האדם הקדמון”, כוללת בשר, דגים, פירות, אגוזים, ירקות וירקות שורש, ונמנעת בעיקר ממזון מעובד, מדגנים ומקטניות. כלומר, היא כן מכילה פחמימות, לפעמים בכמות לא מבוטלת. לעומתה, בתזונה קטוגנית הפחמימות מוגבלות מאוד.

יתרונות בריאותיים אפשריים

לקיטו יש כמה יתרונות אפשריים. חלקם מבוססים היטב, וחלקם עדיין בשלבי מחקר או נשענים בעיקר על עדויות אישיות. הנה מה שידוע:

אפילפסיה

זה התחום שבו התועלת מבוססת ביותר. מחקרים הראו שדיאטה קטוגנית יכולה להפחית התקפים אצל חלק מהמטופלים, ובמיוחד ילדים, שהאפילפסיה שלהם לא מגיבה מספיק לתרופות. בהקשר זה הדיאטה ניתנת כטיפול רפואי, בדרך כלל לצד תרופות ותחת השגחה של צוות רפואי.

מצבים נוירולוגיים אחרים

בעקבות ההצלחה באפילפסיה, נחקרת האפשרות שקטוזיס יועיל גם במצבים נוירולוגיים אחרים, כמו אלצהיימר, טרשת נפוצה, אוטיזם ומיגרנות. המחקר בתחומים אלה עדיין מוקדם, ואין בינתיים הוכחות מספיקות להמליץ על הדיאטה כטיפול בהם.

בריאות הלב ושומנים בדם

במחקרים רבים נמצא שבתזונה קטוגנית רמת הטריגליצרידים יורדת ורמת הכולסטרול ה”טוב” (HDL) עולה. לעומת זאת, ההשפעה על הכולסטרול ה”רע” (LDL) משתנה: אצל חלק מהאנשים הוא אף עולה, לעיתים באופן משמעותי.

ההשפעות ארוכות הטווח על בריאות הלב עדיין אינן ברורות. לכן חשוב לבצע בדיקות שומנים בדם לפני תחילת הדיאטה ובמהלכה, ולהתייעץ עם רופא, במיוחד אם יש לכם רקע של מחלת לב או כולסטרול גבוה.

ירידה במשקל

אחת הסיבות הנפוצות למעבר לתפריט קטוגני היא הרצון לרדת במשקל. ההסברים המוצעים לכך:

  • חלבון ושומן תורמים לתחושת שובע, ואצל רבים התיאבון יורד בקטוזיס, כך שאוכלים פחות.
  • בשבועות הראשונים יורדים גם הרבה נוזלים, ולכן הירידה במשקל מהירה בהתחלה.

מחקרים מראים שבטווח הקצר הירידה במשקל בקיטו עשויה להיות מהירה מעט יותר מאשר בדיאטות אחרות, אבל בטווח הארוך ההבדלים בדרך כלל קטנים. התוצאות משתנות מאוד מאדם לאדם, והגורם החשוב ביותר הוא היכולת להתמיד.

אקנה

יש השערה שהפחתת פחמימות ואינסולין עשויה לשפר אקנה, משום שתזונה עשירה בסוכרים ופחמימות מעובדות נקשרה לאקנה. עם זאת, אין עדיין מחקר מספק שמוכיח שהדיאטה מטפלת באקנה.

סוכרת

מחקרים הראו שתזונה דלה מאוד בפחמימות יכולה לשפר את איזון הסוכר בדם אצל אנשים עם סוכרת מסוג 2, לפחות בטווח הקצר והבינוני. כשאוכלים מעט פחמימות, הצורך באינסולין יורד ורמות הסוכר יציבות יותר.

אזהרה חשובה: אנשים שנוטלים תרופות לסוכרת או אינסולין עלולים להגיע להיפוגליקמיה (ירידה מסוכנת ברמת הסוכר) כשהם מפחיתים פחמימות. בסוכרת מסוג 1 קיים גם סיכון לחמצת קטוטית. לכן מעבר לתזונה קטוגנית עם סוכרת, מכל סוג, חייב להיעשות רק בליווי ובתיאום עם הרופא המטפל.

ביצועים ספורטיביים

יש ספורטאי סבולת שבוחרים בתזונה קטוגנית, משום שהגוף לומד לנצל יותר שומן כמקור אנרגיה. עם זאת, המחקר בתחום מעורב: בפעילות עצימה ומהירה, שבה הגוף נשען על פחמימות, הביצועים עלולים אפילו להיפגע. ספורטאים שמתעניינים בכך צריכים לבחון זאת עם דיאטנית ספורט.

לא חסרים ויטמינים בקיטו?

זו שאלה חשובה. בקיטו מפסיקים לאכול מזונות רבים שהיינו רגילים אליהם, ולכן קיים סיכון לחוסרים, למשל בסיבים תזונתיים, בוויטמינים מסוימים ובמינרלים.

כמו בכל שינוי משמעותי באורח החיים, מומלץ לעשות זאת באופן מבוקר:

  • בצעו בדיקות דם לפני שמתחילים, כדי לוודא שהמדדים תקינים.
  • אחרי תקופה בתזונה הקטוגנית, חזרו על הבדיקות כדי לוודא שלא נוצרו חוסרים ושמדדי השומנים בדם תקינים.
  • התייעצו עם רופא או דיאטנית לפני המעבר לתזונה קטוגנית.

בשורה התחתונה

קיטו היא תזונה דלה מאוד בפחמימות ועשירה בשומן, שמכניסה את הגוף לקטוזיס. התועלת הרפואית המבוססת ביותר שלה היא באפילפסיה. יש לה גם יתרונות אפשריים לאיזון סוכרת מסוג 2 ולירידה במשקל, לצד חסרונות: היא מגבילה, עלולה לגרום לתופעות לוואי ולחוסרים, ואצל חלק מהאנשים מעלה את הכולסטרול ה”רע”. היא אינה מתאימה לכולם, ולכן כדאי להתייעץ עם רופא או דיאטנית לפני שמתחילים.

שאלות נפוצות

האם קיטו בריאה?

לאנשים מסוימים היא יכולה להיות כלי מועיל, אבל היא אינה מתאימה לכולם, וההשפעות ארוכות הטווח שלה עדיין נחקרות. מעקב רפואי ובדיקות דם הם חלק חשוב מהתהליך.

למי קיטו לא מתאימה?

בין היתר לנשים בהריון או מניקות, לאנשים עם מחלות כליה, כבד או לבלב, ולמי שיש לו היסטוריה של הפרעות אכילה. מי שנוטל תרופות, במיוחד לסוכרת או ללחץ דם, צריך להתייעץ עם רופא לפני שמתחיל.

כמה זמן לוקח להיכנס לקטוזיס?

אצל רוב האנשים כמה ימים של צריכת פחמימות נמוכה מאוד, אבל זה משתנה מאדם לאדם.

*המאמרים באתר אינם מהווים המלצה רפואית ולא נכתבו על ידי רופא. לפני כל שינוי בתזונה מומלץ להתייעץ עם רופא או דיאטנית מוסמכים. האתר אינו מהווה תחליף לייעוץ כזה.